שאלות ותשובות

שאלות ותשובות

מהם הקריטריונים למרחק בין קווי מתח ובנייני מגורים?


המרחקים המזעריים המותרים בין קווי חשמל לבין מבנים מאוכלסים בטיחותיים, כדי למנוע מגע, נפילת קו חי על מבנה מאוכלס וכיו"ב. מרחקים אלו לוקחים בחשבון רק חלקית את הקרינה מרשת החשמל (שדה מגנטי) על הנמצאים במבנים.

מרחקי ההתקרבות ברמות המתח השונות הם (על פי התקנות של משרד התשתיות):

קווי מתח נמוך: תייל אוורי מבודד על עמוד - מרווח מזערי של 2 מ' מהמבנה מאוכלס. תייל אווירי חשוף - 3 מ'.

קווי מתח גבוה (33, 22, 13 ק"ו): מרווח מזערי של 6 מ' ממוליך הפאזה הקרוב לכל חלק בולט של מבנה מאוכלס. מדובר בכבל עילי, חשוף או מצופה חד מעגלי, או חשוף דו מעגלי. אם המבנה אינו מאוכלס, 5 מ'.

קו מתח עליון: (KV161): פרוזדור הבטיחות הוא 20 מטר מציר הקו.

קו מתח על (KV400): פרוזדור הבטיחות הוא 35 מ' מציר הקו.

המרווחים נקבעים על פי רוב באופן ספציפי, על פי נתוני המקום, על ידי עובדי מחלקת התכנון של חברת החשמל.

מרווחי ההתקרבויות תלויים במספר גורמים, וביניהם:

  • אופי האיכלוס של הבניין
  • פרופיל העמוד
  • הנטייה המרבית האפשרית של מוליך הפאזה הסמוך ביותר בהשפעת הרוח.




האם קווי מתח גבוה עלולים להזיק לבריאות שלנו?


ההשפעות של קווי מתח גבוה על הנמצאים בקרבתם נחקרו בעיקר ע"י סקרים אפידמיולוגיים.


הממצאים ממחקרים מעבדתים שנערכו בעיקר על בעלי חיים, מורים שקיימות השפעות ביולוגיות של השדות החשמליים והמגנטיים בתדירות הרשת (ELF-EMF). בנוסף על כך, מנגנוני התגובה ההדדית בין השדות הנ"ל ותהליכים פיסיולוגיים ורקמות בגוף האדם ידועים. לא ניתן לקבוע בוודאות שאכן קיימים סיכונים בריאותיים מחשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים בקירבת קווי מתח גבוה ותחנות השנאה (טרנספורמציה), אם כי ישנם מחקרים רבים בתחום שמצביעים על אפשרויות כאלו.

עמדת המשרד להגנת הסביבה נסמכת על המלצת המוסדות הבינלאומיים האחראים על הערכת הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים ממקורות של קרינה לא מייננת בכלל וקווי מתח בפרט.

הנחיות המשרד להגנת הסביבה בארץ מביאות בחשבון את הצרכים הטכנולוגיים של החברה המודרנית יחד עם מידת הזהירות המתחייבת מהאינפורמציה המדעית האחרונה.




מי מורשה לבצע מדידת רמות השדה המגנטי והחשמלי?


בודק מורשה מקבל היתר לביצוע מדידת רמות קרינה אלקטרומגנטית מהמשרד להגנת הסביבה. ההיתר הנו שמי-אישי למודד אשר עבר הכשרה מקצועית מתאימה, עמד בבחינות המשרד להגנת הסביבה, יש בידיו ציוד המתאים לביצוע המאושר ע"י המשרד, הנשלח לכיול כל שנה במעבדה מורשית. ההיתר מתחדש מדי שנה לפי תאריך כיול מכשיר המדידה.

קישורים רלוונטים:

רשימות בודקי קרינה מוסמכים על ידי המשרד




האם נפלטת קרינה משנאים של חברת החשמל?


השנאים של חברת החשמל, וגם שנאים אחרים לצורך העניין, מייצרים שדה מגנטי ושדה חשמלי ואינם מייצרים קרינת רדיו כמו זו הנפלטת מאנטנות. שדה מגנטי זה פועל בתדר הרשת (50 הרץ, לעומת 800-2100 מגה הרץ מאנטנה סלולרית), ואינו דומה לקרינת רדיו. שדה מגנטי זה המכונה גם "קרינה מחשמל" הינו בעל אפקטים שונים, ויכול לגרום לתופעות בריאותיות לא רצויות. שדה מגנטי בתדר זה הוכרז ע"י ארגון הבריאות העולמי כמסרטן אפשרי, כאשר ערכי השדה עולים מעל סף מסויים.

עוצמת השדה המגנטי המשפיע לרעה על גופנו רגיש מאד למרחק מהשנאי, ואינו בהכרח לינארי. שנאי גדול של חברת החשמל הנמצא על עמוד ליד הבית יכול להשפיע ממרחק של מטרים בודדים עד למעלה מעשרה מטרים, כתלות בגודל השנאי. אך יש לשים לב שאת השנאי מזינים קווי מתח גבוה שעוברים לאורך הרחוב, ולפעמים נמצא כי דווקא קווים אלו בעלי השפעה גבוהה יותר, כי הם קרובים יותר לבית ועוברים לכל אורכו.

כאשר השנאי נמצא על הקרקע, הוא מוגן בביתן מיוחד הנעול ע"י חברת החשמל. ביתנים כאלו נמצאים לפעמים ממש ליד הבית, או בגן ציבורי, בשטח פתוח, או אפילו בסמוך מאד לגן ילדים או בית ספר, ונמצא שם דלת נעולה עם שלט תט"פ או תחט"פ (תחנת טרנספורמציה פנימית). מכיוון שהשנאי נמצא בגובה הקרקע, והקירות של חדר ההשנאה אינם חוסמים כלל את השדה המגנטי, יש סכנה גבוהה שאנשים ישבו על ספסל סמוך, או גרוע מכך, ילדים ישחקו ליד הקיר של החדר, ללא כל ידיעה שרמות הקרינה עלולות להיות גבוהות מאד. ישנן מגבלות לבניית חדר השנאה שכזה החלות על חברת החשמל, על עלינו לפקוח עיניים ולבדוק שקבלנים, יזמים או בעלי דירה מהם אנו רוכשים את הנכס לא ערכו שינויים ללא אישור, המקרבים את האזור המאוכלס לשנאי.

במקרים שאנו מגלים קרינה כזו בביתנו או בחצר, קיימים כלים שונים להתמודד עם המצב. שולחים את הדו"ח שמסר לנו בודק הקרינה המוסמך ע"י המשרד להגנת הסביבה, לפניות הציבור במשרד זה. בנוסף, פותחים קריאה בחברת החשמל ושולחים אליהם העתק מהדו"ח. אם רלוונטי, אפשר לפנות לרשות המקומית. בהתאם לערכים שנמדדו, חברת החשמל מטפלת במפגע בדרכים שונות, החל מבדיקת קרינה ע"י צוות שלהם, שינויים ושיפורים ברשת החשמל ובחיבורים באזור השנאי, ועוד. הדייר יכול לבצע מיגון במקרים שאין טיפול אחר, ע"י התקנה של לוחות מיגון מיוחדים המתבצעת ע"י אנשי מקצוע.




כיצד נערכים המחקרים בתחום הקרינה?


השימוש ברשת הסלולרית הינו רק בן כמה עשרות שנים, ולא כל המחקרים החלו במועד זה. המחקרים על השפעות ארוכות טווח של הקרינה האלקטרומגנטית דורשים תקופות ארוכות יותר. המחקרים נערכים בהווה וצפויים להימשך גם בשנים הבאות.

המחקרים נערכים בשלושה מישורים:

* מחקרים אפידימיולוגים: המשווים בין ציבור שונה הנחשף לרמות שונות של קרינה אלקטרומגנטית. במחקרים אלה מתחשבים היבטים שונים, כגון, בריאותיים, אופן החשיפה, גיל הציבור, משך החשיפה ועוד, כאשר הכוונה הינה להבין את הגורמים המשפיעים על הבריאות.

* מחקרים בחיות מעבדה: מחקרים כאלו מבוצעים כדי לבחון השפעות על אוכלוסיות בעלות תוחלת חיים קצרה יותר מזו של האדם, ברמת האורגניזם השלם, כדי לאבחן, ככל שניתן ובלוח זמנים קצר יותר, תופעות לטווח ארוך.

* מחקרי מעבדה ברקמות/תאים: מחקרים אלו נעשים כדי להבין את מנגנון הפעולה של הקרינה האלקטרומגנטית בתדרים מסויימים.




מי הגורם המממן את העלויות הכרוכות בביצוע בדיקות קרינה של האנטנות הסלולריות?


החברות הסלולריות מחוייבות לבצע בדיקות קרינה תקופתיות לכל האנטנות בהן הן משתמשות.

חברות אלו מממנות את הבדיקות והפקת הדו"חות. ביצוע הבדיקות והפיקוח הם תנאי שקבע אגף הקרינה במשרד להגנת הסביבה, לקבלת היתר הפעלה למוקד שידור. כאשר גורם אחר מזמין בדיקות קרינה,

למשל אזרח שמול ביתו פועלת אנטנה סלולרית, עדיף להזמין מגורם שאינו ממומן ע"י החברות הסלולריות בשום צורה, כך שתשמר אי-תלות מוחלטת. כמו בכל רכישה של מוצר או שירות, למחיר יש משמעות: כאשר נתקלים בגורם המציע בדיקות קרינה כאלו ללא עלות, או בעלות סמלית, מומלץ למזמין לבדוק מי עומד מאחורי הגוף הבודק, ומממן בדיקות אלו.




מהו המרחק המינימלי הנדרש בין אנטנה למקום מגורים?


אין תשובה קבועה לשאלה זו, מכיוון שכל אנטנה יכולה להיות שונה מאחרת בהיבטים שונים, כגון, הספק השידור, כיוון השידור, גובה האנטנה יחסית לאנשים סביבה, הטיית האנטנה כלפי מטה, ונתונים טכניים נוספים.

המרחק המינימלי המותר מחושב לפי הנתונים המיוחדים לכל אנטנה, ובסופו של דבר נמדד בפועל . לכל אנטנה נקבע מרחק ביטחון.

זהו המרחק המזערי בין האנטנה לבין המקום שממנו והלאה רמת הקרינה עומדת בדרישות התקן והגישה אליו מותרת. באופן מעשי, יתכן ואנטנה מסויימת קרובה מאד אלינו, אך לא מכוונת כלפינו, או שאלומת השידור חולפת מעל לראשינו. לעומתה, יכולה להיות אנטנה רחוקה למדי, אך אנו נמצאים במרכז האלומה, וסופגים רמה גבוהה יותר של קרינה.

על פי מיטב הידע המקצועי המעודכן, כל עוד אין חריגה מההמלצות לא נשקפת סכנה לציבור. לכן חובה על חברת הסלולר להקפיד על הרמות כנדרש, ולקבל היתר הקמה והפעלה מאגף הקרינה במשרד להגנת הסביבה.

אנשים רבים מעלים את השאלה הבאה: נניח שנמדדת אצלי בבית קרינה המגיעה לידי 50% מהתקן. האם אני יכול להיות שקט? הרי אם בעוד תקופה מסויימת יעדכנו את התקן, עלול להתברר שסיכנתי את עצמי ואת ילדי כל אותה תקופה... אולי חברות הסלולר דואגות לכך שלא יתפרסמו מחקרים כאלו?

התשובה כאו אינה פשוטה, כי תקנים יכולים להשתנות בעקבות מחקרים חדשים. אם יתברר שבמקום מסויים המאוייש בדרך קבע רמת הקרינה מהווה עשרות אחוזים מהתקן, יש סיכוי גבוה מאד שחברת הסלולר תבוא לבדוק זאת, ואולי אף תערוך שינויים. זאת למרות שהרמה עומדת בתקן.

מבחינת האדם שגילה רמת קרינה גבוהה כזו שעדיין עומדת בתקן, עומדים מספר כלים, כגון פנייה לחברות הסלולר, למשרד להגנת הסביבה, לרשות המקומית, וביצוע מיגון לא מסובך ע"י צבע חוסם קרינה וציפוי החלונות ע"י גליונות שקופים מיוחדים.




האם הקרבה לתחנת ממסר/שידור מסוכנת?


ברור כי קרבה גדולה מידי למקור שידור חושפת את הגוף לקרינה גבוהה יותר. הקריטריון לקביעת הקרבה המותרת הינו למעשה רמת הקרינה הנמדדת באותו מקום. המלצות ICNIRP/IRPA קובעות רמות סף (מירביות) לקרינה אלקטרומגנטית.

על פי מיטב הידע המקצועי המעודכן, כל עוד אין חריגה מההמלצות לא נשקפת סכנה לציבור. לכן חובה על תחנת שידור להקפיד על הרמות כנדרש, ולקבל היתר הקמה והפעלה מאגף הקרינה במשרד להגנת הסביבה.

אנשים רבים מעלים את השאלה הבאה: נניח שנמדדת אצלי בבית קרינה המגיעה לידי 50% מהתקן. האם אני יכול להיות שקט? הרי אם בעוד תקופה מסויימת יעדכנו את התקן, עלול להתברר שסיכנתי את עצמי ואת ילדי כל אותה תקופה... אולי חברות הסלולר דואגות לכך שלא יתפרסמו מחקרים כאלו?

התשובה כאו אינה פשוטה, כי תקנים יכולים להשתנות בעקבות מחקרים חדשים. אם יתברר שבמקום מסויים המאוייש בדרך קבע רמת הקרינה מהווה עשרות אחוזים מהתקן, יש סיכוי גבוה מאד שחברת הסלולר תבוא לבדוק זאת, ואולי אף תערוך שינויים. זאת למרות שהרמה עומדת בתקן.

מבחינת האדם שגילה רמת קרינה גבוהה כזו שעדיין עומדת בתקן, עומדים מספר כלים, כגון פנייה לחברות הסלולר, למשרד להגנת הסביבה, לרשות המקומית, וביצוע מיגון לא מסובך ע"י צבע חוסם קרינה וציפוי החלונות ע"י גליונות שקופים מיוחדים.




האם טלפונים אלחוטיים פולטים קרינה?


טלפונים אלחוטיים ביתיים פולטים קרינה בלתי מייננת, מכיוון שמדובר במכשיר המשדר אותות לבסיס. משום שמדובר בקרבה יחסית בין הבסיס למכשיר האלחוטי, אין צורך בעוצמת שידור גבוהה ולכן גם רמת הקרינה אינה גבוהה.

את הקרינה של המכשיר מודדים ביחידות SAR, המלמד כמה קרינה נספגת ע"י הגוף. רמת ה SAR ממכשיר טלפון אלחוטי ביתי נמוכה בערך פי 10 מהרמה של מכשירי טלפון ניידים.

ההמלצה היא, ככל שניתן לוותר על הנוחיות שבשימוש במכשיר אלחוטי, לדבר בטלפון קווי, בפרט אם עורכים שיחות ארוכות במיוחד. כאשר אנו יוזמים שיחות, נשתדל להעדיף טלפון קווי. אם ענינו לשיחה בטלפון אלחוטי ואנחנו רואים שהשיחה מתמשכת למעלה ממספר דקות, נוכל לעבור לטלפון קווי ע"י הרמת השפופרת הצמדתה לאוזן, וניתוק המכשיר האלחוטי. ברוב המקרים הצד השני אפילו לא ישים לב למעבר.

כאשר רוכשים טלפון אלחוטי, יש להעדיף מכשירים בהם יש בקרת עוצמת שידור חכמה, כלומר שינוי הספק השידור בהתאם למרחק של המכשיר מהבסיס. כך שאם אנו נמצאים במרחק מטרים בודדים מהבסיס, המכשיר ישדר בעוצמה נמוכה יותר. תכונה זו נקראת לעיתים בשם ECO Mode, למשל, בטלפונים אלחוטיים של פנסוניק צריך לחפש תכונה דומה לזו:

Intelligent eco mode
This feature automatically reduces handset power consumption by suppressing handset transmission power when the handset is close to the base unit
When this feature is activated, ECO is displayed

כמובן שעלינו להציב את הבסיס במקום קרוב למקום בו אנו נוהגים לשוחח בטלפון, אבל לא קרוב מידי. למשל, אם נציב את הבסיס באותו חדר בו אנו משוחחים, אבל בקצה הרחוק ממקום מושבנו, השגנו את המטרה. רצוי מאד לא להציב את הבסיס בממ"ד או בחדר מרוחק בדירה, אם אנחנו לא נוהגים לשוחח משם.




מהן השפעות תרמיות ו א-תרמיות?


אנרגיה בתדר הרדיו, בפרט ברמות גבוהות, הנספגת על-ידי הגוף גורמת לעליית הטמפרטורה בתאי הגוף.

ההשפעות התרמיות (כלומר, חימום) ידועות כמזיקות. הדבר שקול להמצאות איברים פנימיים בטמפרטורה גבוהה. מכיוון שחוש המישוש שלנו הוא בעור ולא בעומק הגוף, ולעומת זאת החימום נוצר בתוך ריקמת הגוף ולא בחוץ, לעיתים לא נחוש בחימום הפנימי כלל.

רמות החשיפה שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי, מתבססות על השפעות תרמיות בלבד. ההשפעות הא-תרמיות (אלו שאינן משוייכות להעלאת הטמפרטורה בגוף) נחקרות מזה שנים על ידי אנשי מדע ברחבי העולם. עד כה לא אובחן קשר בין השפעות א-תרמיות האפשריות לתחלואה.




מהם המקורות לקרינה בלתי מייננת?


מקורות טבעיים: קרינה האלקטרומגנטית מגיעה לכדור הארץ בכל ספקטרום התדרים האלקטרומגנטיים בעיקר מהשמש, פעילות באטמוספירה כמו סערות ברקים ופריקה אלקטרוסטטית.


מקורות שידור : ההתפתחות הטכנולוגית בתקופה האחרונה עושה שימוש נרחב בתדרי רדיו לצרכים ביטחוניים מגוונים, תקשורת אזרחית, גורמי תעשייה, צורכי בידור, מדע ורפואה, שימושים ביתיים ועוד. כגון: תחנות לשידורי רדיו וטלוויזיה, תקשורת לווינים, רדיו חובבים, משדרי רדיו ( תחנות מקומיות וארציות), מוקדים לשידור סלולרי וכדומה.




מה יכולות להיות ההשפעות של הקרינה הבלתי מייננת על הבריאות?


מאז שנת 1992 ועדה בין-לאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת בשם ICNIRP, העוקבת אחר המחקרים המתפרסמים בעולם, ומגבשת הנחיות בדבר חשיפה לקרינה בלתי מייננת.

ההנחיות מביאות בחשבון את רמות האנרגיה המרביות המותרות, ובנוסף מקדמי בטחון כדי להגן מפני ההשפעות התרמיות (בלבד) של הקרינה הבלתי מייננת. ההמלצות שמפרסמת הועדה מתבססות על מידע רב שנצבר בתחומים שונים כמו אפידמיולוגייה, רפואה, ניסויים בבעלי חיים ומחקרים ברמת תאי גוף ורקמות. ההשפעות הבריאותיות משתנות לפי תחומים.

בתחום קרינת הרדיו (RF) שנחקרת מאז גילוי גלי הרדיו לפני כמאה שנה, ההשפעה היחידה המוכרת כיום היא חימום האזור החשוף. שדות קרינה אלקטרומגנטיים מטלפונים סלולרים עלולים לגרום לסרטן בבני אדם, כך מסרה סוכנות של ארגון הבריאות העולמי לאחר שנבדקו מחקרים רבים שנערכו בנושא.

לגבי השפעות השדה המגנטי בתדרי רשת החשמל (ELF), מחקרים אפידמיולוגים מצביעים על כמות מוגברת של מקרי לוקמיה בקרב ילדים באזורים הקרובים לקווי מתח של רשת ההולכה הארצית, לעומת מספר אזורים הנמצאים רחוק יותר מרשת זו. כמו כן נמצא קשר בין חשיפה לשדה מגנטי וסוגי סרטן אצל מבוגרים. ישנם גם דיווחים שונים על רגישויות, בעיות בשינה ועוד.




אנטנות צלחת של YES - האם הן פולטות קרינה?


לא, צלחות YES נועדו לקליטה של שידורי לווין והן אינן פולטות קרינה. מקור השידור הוא הלווין שבשמיים,

והוא מרוחק מאד ושולח אותות חלשים לכיוון כדור הארץ שנקלטים ע"י אנטנות אלו.

ישנן אנטנות לווין שגם משדרות, למשל אותן אנטנות המעלות את השידורים ללווין, אך אלו נמצאות ליד מקורות השידור, כגון אולפנים, ניידות שידור, מקורות צבאיים, וכו'. צלחות אלו לא קשורות ל YES, אלא אם מדובר במרכז שידור של החברה.

אם אתם רואים צלחת לווין קרובה לביתכם, וצלחת זו נמצאת על גג בית מגורים, ניתן להניח שמדובר באנטנת קליטה בלבד, ללא קרינה. בפרט אם רשום על הצלחת בגדול YES. ישנן גם צלחות קליטה מלווינים שנרכשו מחברות אחרות, וקולטות שידורי טלוויזיה מלווינים שאינם קשורים ל YES. גם צלחות אלו משמשות לקליטה בלבד, ואינן משדרות.

אם הבניין הוא בית משרדים, חברת פיתוח, מפעלים וכו', קיימת אפשרות שמדובר בשידור וקליטה, כלומר נפלטת קרינה מהצלחת. צלחת כזו היא כיוונית למדי, כך שאלומת הקרינה מהווה זוית חדה המכוונת ללווין בשמיים. נסו להתבונן בצלחת, ולדמיין קו ארוך היוצא ממרכזה. אם קו זה אינו מופנה לכיוונכם כלל, אז אין דאגה. אם הוא עובר קרוב אליכם, יתכן ואתם סופגים חלק מהקרינה הנפלטת מצלחת הלווין. במקרה כזה יש טעם ליצור קשר עם בעלי הצלחת, ולשאול אותם אם הם משדרים או רק קולטים.




האם אנטנות לקליטת שידורי טלוויזיה ורדיו מייצרות קרינה?


לא, אנטנות שנועדו לקליטה בלבד אינן משדרות ולכן אינן מקרינות.


הגלים האלקטרומגנטיים שבאוויר נקלטים ע"י האנטנה ומועברים למקלט עצמו המפענח את השידור.




מהי קרינה בלתי מייננת?


כאשר אין בקרינה האלקטרומגנטית מספיק אנרגיה לגרום ליוניזציה של האטומים,

היא נקראת בלתי מייננת.

דוגמאות לקרינה מייננת הן קרינה רדיואקטיבית, קרינת רנטגן, ועוד. רוב רובה של הקרינה האופפת אותנו היא קרינה לא מייננת. קרינה זו נובעת משידורי רדיו (כולל סלולר), טלוויזיה, אור נראה, ועוד.




האם יש קרינה מתחנות השנאה?


כיום נבנות תחנות השנאה (טרנספורמציה) רבות בקרבת בתי מגורים. השנאי הנמצא בחדר סגור זה, המבצע את המרת המתח, פולט שדה מגנטי גבוה, בדומה לשנאי הנמצא על עמוד ברחוב.

כיצד מזהים תחנת השנאה כזו? מדובר בדרך כלל בחדר עם דלתות נעולות ממתכת, פתחי אוורור דרכם לא ניתן לראות פנימה, ושלט של חברת החשמל (חח"י) עם ראשי תיבות תט"פ (תחנת טרנספורמציה פנימית) + מספר או שם, עם סימן אזהרה.

גם הכבלים המובילים את המתח הגבוה ואת המתח הנמוך מייצרים שדה מגנטי בתדר 50 הרץ. כל מה במרחק של מספר מטרים משנאי זה כולל הכבלים והחיבורים (פסי צבירה), עלול להיות ברמת שטף מגנטי מעל הסף המומלץ. מועמדים ראשונים לחשיפת יתר הינם הדיירים הגרים בדירה שנמצאת מעל חדר זה, או דירות סמוכות באותו מפלס, אם קיימות.

אז מה עושים?

ראשית יש למפות את רמות השדה המגנטי בחדרים השונים של הדירה, כדי לראות אם קיימת בעיה. אם רמות השדה המגנטי עולות על ערכי הממוצע היומי המומלץ, לעיתים שינויים קלים בסידור הדירה יכולים לפתור את הבעיה. למשל, הזזת מיטות לצד אחר של החדר. אם לא ניתן לפתור את הבעיה בצורה כזו, יש לנסח פנייה לחברת החשמל בצירוף הדו"ח, אשר תבוא ותבדוק את רמות הקרינה, ותנסה לטפל בבעיה ע"י שינויים של חיווט הכבלים, פסי הצבירה, סיכול פאזות, ועוד אמצעים העומדים לרשותם. יש לציין כי חברת החשמל אינה מחוייבת לפעול לפי ההמלצות המשרד להגנת הסביבה, אלא פועלת לפי תקנים מחמירים הרבה פחות. למרות זאת, חברת החשמל נוטה לבדוק ולנסות לתקן במידת האפשר.

קיימות מגבליות על מרחקים של חדרי השנאה ממבנים מאוכלסים. 5 מ' עבור תחנה עם עד 2 שנאים, 6 מ' במקרה של 3 שנאים. אם התחנה במבנה נפרד, 5 מ' עד 3 שנאים. אם מדובר בתחנת השנאה זעירה, המרחק הוא 3 מ'.




מי מורשה לבצע מדידת רמות קרינה אלקטרומגנטית?


בודק מורשה מקבל היתר לביצוע מדידת רמות קרינה אלקטרומגנטית מהמשרד להגנת הסביבה.

ההיתרהנו שמי-אישי למודד אשר עבר הכשרה מקצועית מתאימה, עמד בבחינות המשרד להגנת הסביבה, יש בי

דיו ציוד המתאים לביצוע המאושר ע"י המשרד, הנשלח לכיול כל שנה במעבדה מורשית.

ההיתר מתחדש מדי שנה לפי תאריך כיול מכשיר המדידה.

רשימות בודקי קרינה מוסמכים על ידי המשרד




האם יש קרינה ממערכת המרה פוטו וולטאית /אנרגיה סולארית?


במערכת המרת אנרגיה פוטו וולטאית (מערכת סולארית) מומרת אנרגיית השמש לאנרגיה חשמלית. המערכת הסולארית מורכבת מתאים פוטו וולטאים הבנויים לתוך מודול שנראה כמו קולט שמש לחימום מים. מספר מודולים כאלו (לפי ההספק הנדרש מהמערכת) מחוברים לממיר, ההופך את הזרם הישר הנוצר במודולים לזרם חילופין במתח הרשת הציבורית.

מכל החלקים המרכיבים את המערכת, רק הממיר מייצר סביבו שדה מגנטי. השדה המגנטי בתדר זה הוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי כמסרטן אפשרי, ולכן יש להגביל את החשיפה לו. בהתאם לעקרון הזהירות המונעת יש להגביל את השהייה באזור הממיר, מכייון שעוצמת השדה המגנטי במקום זה עלולה להיות גבוהה. ההנחייה של המשרד להגנת הסביבה הינה להתקין את הממיר במרחק של לפחות 4 מטרים ממקום שהיית אנשים דרך קבע. בשנים האחרונות יצאו לשוק ממירים חדשים ומשוכללים יותר, הפולטים עוצמותשטף מגנטי נמוכות יותר. עוצמות אלו מאפשרות התקנה גם במרחקים קטנים יותר, בפרט עבור מערכות בעלות הספקים נמוכים לשימוש ביתי (בין 4 עד 10 קילו וואט).

אבן גרין בדיקות קרינה ממליצה לבדוק את עוצמת השדה המגנטי בפועל, בפרט אם הממיר מותקן על קיר חיצוני שמעברו השני נמצאים אנשים דרך קבע, כלומר מספר שעות ביום. רק כך ניתן לדעת בודאות אם יש קרינה ממערכת פוטו וולטאית/ קרינה ממערכת אנרגיה סולארית.




מדוע יש הבדלים גדולים במחירים של בדיקות קרינה?


כאשר אנחנו רוצים לדעת אם יש או אין קרינה מסוכנת, הדבר לעיתים מאד קריטי לעיסקה שאנחנו עושים, לבריאות שלנו, של משפחתנו או של העובדים במקום העבודה. לא נרצה שיבוא מישהו עם מכשיר זול ולא מדוייק, ללא הבנה מעמיקה במה שהוא עושה ויגיד לנו שהכל בסדר אם לא באמת הכל בסדר. גם לא נרצה שיפחידו אותנו שיש בעיה רצינית כאשר אין בעיה אמיתית. כמו בכל מוצר או שירות שאנו רוכשים יש לשים לב לדברים הבאים: . מה ההכשרה והרקע של האדם הספציפי שיבוא ויבצע את המדידות, ולא רק של מי שמנהל את העסק. רצוי שהבודק עצמו יהיה מהנדס חשמל. האם המכשירים הם מהשורה הראשונה ומשמשים בתעשיות הבטחוניות וההייטק לפיתוח ולבטיחות אם המחיר זול ממש, נשאל את עצמנו מדוע, והאם נוכל "לישון בשקט" עם התוצאות שנקבל אצלנו הבדיקות בשטח מבוצעות ע"י מהנדס חשמל ואלקטרוניקה מנוסה מאד, מוסמך המשרד להגנת הסביבה, ונעשות ע"י המכשירים הטובים ביותר, ללא כל פשרה. מכשירים שעולים עשרות אלפי שקלים, המשמשים בתעשיות הבטחוניות, ועוברים כיול תקופתי במעבדות מוסמכות.





גולשים רבים מחפשים עדויות אובייקטיביות של לקוחות קודמים: